צילום רחם – האם הכרחי? מה מטרתו? למי הוא מיועד? ומתי מומלץ לעשותו?

בתהליך הכניסה להריון הטבעי מתרחשים השלבים הבאים:

1. ביצית יוצאת מהשחלה ונכנסת לחצוצרה;
2. זרע מגיע בעקבות יחסי מין מהנרתיק, דרך צוואר הרחם והרחם, לחצוצרה;
3. בחצוצרה הביצית והזרע נפגשים;
4. אם יש הפריה, נוצר עובר והעובר חוזר לרחם ומשתרש ברירית הרחם.

לכן לצורך הריון, באופן גס, ניתן לומר שצריך:

1. ביצית תקינה "שתצא" מהשחלה;
2. זרע תקין שישחה מהנרתיק דרך הרחם לחצוצרות;
3. חצוצרות פתוחות ותקינות;
4. חלל רחם תקין.

צילום רחם הינה בדיקה שמטרתה לוודא כי חלל הרחם תקין וכי שתי החצוצרות פתוחות.

במהלך הבדיקה מזריקים חומר ניגוד לחלל הרחם דרך צוואר הרחם (בגישה נרתיקית), תוך כדי צילום רנטגן חיצוני של אזור האגן.

כשהאנטומיה תקינה אנו אמורים לראות:

1. חלל רחם שמתמלא באופן אחיד בחומר הניגוד, ללא פגמי מילוי שיכולים להעיד על פוליפים או עיוות אנטומי אחר שיכול להעיד על מחיצה ברחם/שרירנים שדוחקים את חלל הרחם ועוד…
2. חצוצרות פתוחות עם מעבר חומר ניגוד תקין דרכן ופיזור תקין של חומר הניגוד לחלל האגן.

הסיבות העיקריות לאי פוריות הן:

1. בעיה בביוץ או בביציות.
2. בעיה בזרע.
3. בעיה מכאנית בחצוצרות או ברחם.
4. אי פוריות לא מוסברת (זוגות שכל הברור תקין).

בכ- 10% מהזוגות יש יותר מסיבה אחת כמקור לאי הפוריות. לכן גם אם נמצאה בעיה אחת ברורה שעלולה לגרום לאי פוריות, אין זה מבטיח כי אין בעיה מכאנית בחצוצרות או ברחם.

גורמי סיכון המחשידים לבעיה מכאנית כוללים:

1. ניתוחים בבטן (כגון כריתת תוספתן).
2. ניתוחים באגן, בשחלות או ברחם (כגון כריתת ציסטה שחלתית, כריתת שרירן רחמי, ניתוח קיסרי).
3. פעולות בחלל הרחם כגון הפסקת הריון בעזרת גרדת חלל הרחם, כריתת פוליפ רחמי.
4. היסטוריה של דלקת אגנית (כאבי בטן – דלקת ברחם שהצריכה טיפול אנטיביוטי).
5. אנדומטריוזיס (כאבי בטן חזקים בזמן הוסת, כאבים בזמן יחסי מין ועוד).

למי ומתי מומלץ לבצע צילום רחם:

1. בכל מקרה בו יש לאישה גורם סיכון לבעיה מכאנית בחצוצרות או ברחם.
2. בזוגות עם אי פוריות בהן לאישה מחזורים סדירים, לגבר בדיקת זרע תקינה ולא נמצאה סיבה ברורה אחרת לאי-פוריות.
3. בזוגות שלגבר בעיית זרע, ניתן לנסות 2-3 מחזורי מעקב מחזור טבעי, השבחת זרע והזרעה, לפני ביצוע צילום רחם, אך במידה ואין הריון מומלץ לשלול גורם מכאני.
4. בזוגות בהן לאשה מחזורים לא סדירים, ניתן לנסות 2-3 מחזורי טיפול תרופתי דרך הפה לצורך גרימת ביוץ וקיום יחסי מין/הזרעה. במידה ולא תהרי כעבור 3 מחזורי טיפול מומלץ לשלול גורם מכאני לפני מעבר לטיפול הורמונלי הניתן בזריקות.
5. בחירת התזמון לביצוע הבדיקה צריכה להתבסס על כל הנתונים של בני הזוג לרבות הגיל והרזרבה השחלתית של האישה.
6. בזוגות להם יש אינדיקציה ברורה לטיפול בהפריה חוץ גופית (בעיית זרע קשה, גיל האישה מעל 40 ועוד), אין צורך בביצוע צילום רחם, מכיוון שבאמצעות הפריה חוץ גופית עוקפים את החצוצרות ומחזירים את העובר ישירות לחלל הרחם.